הערכת מסוגלות הורית והסדרי ראיה

עם הגידול בשיעור הגירושין בשנים האחרונות, אנו עדים לצורך הגובר בייעוץ מצד אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש בכל מה שנוגע להחלטות הקשורות לענייני משמרות והסדרי ראייה. הצורך בתהליך זה, נובע במקרים שונים ומגוונים, החל בהחלטות הקשורות לזהות ההורה המשמורן במקרה של גירושין, מהחלטות על אימוץ, וכלה בהחלטות הנוגעות להעברת ילד מחוץ לביתו.

במקרים רבים בהם אין הכרעה ברורה, כפי שיש כאשר אחד ההורים מוותר מראש על המשמרות הקבועה על הילד, או כאשר אחד ההורים באופן בירור אינו כשיר לגדל את הילד (בשל הפרעה נפשית, התמכרות לסמים או אלכוהול ועוד), עולה השאלה מיהו ההורה הכשיר לגדל את הילד. כמו כן, במקרים בהם שני ההורים מביעים רצון לגדל את הילד, בית המשפט יצטרך להכריע בסוגית זהות ההורה המשמורן ולעיתים קרובות תידרש הערכה מקצועית של אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש לגבי מסוגלותם ההורית של שני בני הזוג.

עיקרון טובת הילד

באמצעות הפעלת "עיקרון טובת הילד" מנסה בית המשפט לבחון מיהו ההורה שיעניק לילד את הבסיס הרגשי הטוב ביותר, שיכיל תחושת יציבות, המשכיות ואהבה. חוקרים רבים עסקו בנושא  מהי טובתו של הילד. ביניהם, גם אנה פרויד, שטענה כי כאשר בוחנים את טובתו של הילד יש לזכור שלושה קריטריונים חשובים להתפתחותו התקינה: "הצורך לרגש, הצורך לגרייה והצורך בהמשכיות". חוקרים אחרים שדנו בשאלת זהות הורה המשמורן קובעים כי הילד צריך להישאר אצל "ההורה הפסיכולוגי". אחרים, מוסיפים על היציבות הרגשית גם את חשיבותה של היציבות הכלכלית והחברתית של ההורה, אלא שזהו נחשב קרטריון נמוך יותר עבור בית המשפט, שכן תמיד ניתן להורות על אחד הצדדים לתמוך בשני.

לאור האמור, נראה כי הכרעה משפטית בנושא חשוב זה, דורשת מעורבות הולכת וגוברת של גורמים מקצועיים רלוונטים מתחום בריאות הנפש. במחקר שנערך בארה"ב עלה כי בלמעלה מ- 90% מהחלטות בנוגע להכרעה מי יגדל את הילד: האב או האם, הסתמכו השופטים על ממצאי בדיקת הצוות הפסיכולוגי. מכאן עולה חשיבות המעורבות של הצוות לבריאות הנפש בהערכת המסוגלות ההורית.

באופן כללי מטרת הערכת מסוגלות הורית הינה להעריך את מידת יכולתו של ההורה לגדל את הילד כראוי ולדאוג לצרכיו הפיסיים והרגשיים כאחד. 

התהליך כולל על פי רוב ארבעה  שלבים מרכזיים:

  • בחינת הידע הקיים - המגיע דרך אנשי המקצוע של לשכות הרווחה, גורמים משפטיים וגורמים נוספים מתחום בריאות הנפש המכירים את הילד ומשפחתו. מידע זה הינו בעל חשיבות רבה בעיקר במקרים בהם קיים מידע על טיפול לקוי או התעללות כלפי הילד.
  • אבחון הילד - נעשה באמצעות בדיקה קלינית של הצוות הבודק. ישנם מצבים בהם נדרש לבצע  אבחון פסיכודיאגנוסטי לילד ע"מ להעמיק את האבחון בנוגע לקשיו וצרכיו. (אבחון זה כולל ביצוע מבחנים שונים שמטרתם אבחנת אישיותו של האדם, מצבו הרגשי ועוד).
  • אבחון כל אחד מההורים - נעשה באמצעות בדיקה קלינית של הצוות הבודק ואבחון פסיכודיאגנוסטי כשמתבצע כחלק בלתי נפרד מתהליך ההערכה הקליני. למידע נוסף בנושא מבחנים פסיכולוגים בתהליך הערכת מסוגלות הורית לחץ כאן: אבחון פסיכודיאגנוסטי.
  • תצפית אחר הקשר בין ההורה לילד - נעשית בהרכבים משפחתיים שונים - אינטרקציה בין הורה לכל ילד בנפרד, בין ההורים לכל הילדים, ובין ההורים ללא הילדים.

תהליך הבדיקה הקלינית עשויה להניב מספר מסקנות על המשפחה:

  • לגבי הילד: ניתן לראות מהם הקשיים והקונפליקטים המעסיקים אותו, לבחון הכחשת התעללות או התנהגות לא ראויה מצד אחד ההורים ולענות על השאלה מהיכן נובעת ההכחשה (העדפת הורה מסויימת, התנהגות מתגוננת או מונעת מפחד, התנהגות לשימור אהבת הורה ועוד).
  • לגבי ההורים:  ניתן לקבל תמונה על כשירותו הנפשית והשכלית של ההורה ועד כמה היא מגבילה או משפיעה על תפקודו. בנוסף, האבחון יכול לתת תמונה על יכולתו של ההורה לספק סביבה יציבה, המאפשרת הכלה וסיפוק הצרכים הרגשיים של הילד לאורך התפתחותו המשתנה.
  • לגבי הקשר בין ההורה לילד: ניתן לעמוד על איכות הקשר באופן כללי בינהם. הבדיקה מאפשרת בחינה בפועל של רמת היכרות ההורה את הילד, רמת היענותו לצרכים המשתנים של ילדו, ליכולתו להציב גבולות וכד'. כמו כן ניתן לבחון את תגובתיו להתנהגויות שונות של הילד (מבחינת סגנון משמעת, מידת האחריות שלוקח על עצמו כהורה, רגישותו ועוד). נציין כי לבדיקת האינטראקציה יש חשיבות רבה בייחוד בהקשר של חלוקת משמורת והסדרי ראיה, שכן היא מאפשרת לבדוק את מידת המעורבות של הילד בקונפליקט בין הוריו: האם הילד מביע תמיכה בהורה אחד ולא אחר ואיך ההורה השני מגיב לכך.

על פי רוב, הצוות המקצועי שעורך את תהליך האבחון בהערכת מסוגלות הורית מורכב מאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש וכולל מומחים בתחום העבודה הסוציאלית הקלינית, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, פסיכיאטריה של המבוגר ופסיכולוגים. כאשר פסיכיאטר בעל מומחיות כפולה הן למבוגרים והן לילד ולמתבגר מוביל את הליך האבחון, יש ביכולתו, מתוקף הכשרתו המעמיקה, לאבחן קשיים וצרכים מיוחדים של הילד ושל הורה הקשורים למצבם הנפשי. חשיבות המומחיות הכפולה הזו עולה גם בשאלה של הערכת הכשירות הנפשית של ההורה. במקרים רבים, מתמודד בית המשפט עם טענות אחד ההורים כנגד כשירותו הנפשית ומסוגלותו של ההורה השני לטפל ולדאוג לילדם. במקרים אלו נדרשת חוות דעת פסיכיאטרית אשר תסייע לבית המשפט להגיע להכרעה מתאימה.

הליך האבחון המורכב, ועיבוד המידע הרב שנאסף מהגורמים השונים, כמו גם מהבדיקות הישירות שמבצע הצוות הבודק מאפשר לאנשי המקצוע להגיע לתמונה כללית לגבי הרכב המשפחה, לאבחן צרכים וקשיים ולהגיע למסקנה ביחס לכשירותו של כל אחד מההורים לגדל את הילד באופן תקין. להערכה זו, המגובשת לידי דו"ח מקיף ומעמיק, חשיבות רבה מאד בתהליך קבלת החלטות במקרים בהם נדרש בית המשפט להכריע בסוגיית זהותו של ההורה המשמורן בתיקי גירושין.
 

 

המאמר נכתב על ידי ד"ר יעל סגל, מומחית בפסיכיאטריה של ילדים, נוער ומבוגרים