התמודדות הורים עם הסתבכות עבריינית של הבן המתבגר

ילד בן שלוש עשרה נאשם באונס, נער בן שש עשרה מואשם בהתעללות פיסית או ברצח. כולם, כך אומרת העיתונות, בני טובים. בני טובים, בעגה העיתונאית, משמעותו ילדים למשפחות נורמטיביות ומבוססות. התגובה הרגשית האוטומטית היא לנסות למצוא סיבות שיסבירו למה דווקא ההורים ההם, למרות שברור שלאף הורה אין תעודת ביטוח לגבי התנהגות הילד שלו. גם אם לא מדובר במקרים פליליים ומוסריים קשים כל כך כמו האונס בתל אביב, חשדות מינוריים בהרבה – פריצה, התנהגות אלימה, ונדליזם, סמים – חשדות אלו מטלטלים משפחות שסברו שעד כה כי הכול כשורה והמשפחה נאלצת לבצע שינוי בכדי להתמודד. במקרים כאלה, ישנם מספר עקרונות שמטרתם להביא להתמודדות מיטיבה ככל שניתן. התמודדות טובה עשויה אפילו להיות מנוף לשיפור ותיקון הבעיות שהובילו למצב הבלתי רצוי.

1. עבריינות היא מצוקה. הסתבכות עבריינית של ילד, ובמיוחד בגיל ההתבגרות, היא לעתים קרובות דרך לאותת להורים על מצוקה וצורך בעזרה. נערים בגיל הזה חווים מצוקה אישית קשה בשל סיבות חברתיות, קשיים רגשיים, קונפליקטים בבית פנימה ותחושה של חוסר תשומת לב – ופעמים רבות מתקשים לשתף בכך את ההורים באופן ישיר, ומשתמשים בהתנהגות חריגה כדי לאותת לסביבה על מצוקתם. האיתות הזה אינו ישיר, וגם לא תמיד מודע; לעתים קרובות יש צורך בהתייעצות וטיפול של אנשי מקצוע כדי לחשוף את המצוקה שמטרידה את הנער, ואת הצורך שלו בתמיכה הורית הולמת. בנוסף, איש המקצוע יכול להציע להורים ולנער כלים טובים להתמודדות עם בעיות בתקשורת בתוך המשפחה, כך שתימנע התדרדרות נוספת.

2. קודם כל, תקשיבו לו. כצעד ראשוני, חשוב מאד לשבת עם הנער ולהבין באופן ישיר ממנו מה בדיוק קרה, ומהי גרסתו למקרה בו היא נחשד בפלילים. יש לזכור כי סיטואציית החקירה/מעצר עבור הנער הינה קשה ומלחיצה; הוא נמצא במצוקה רגשית לא פשוטה, וזקוק לתמיכה והרגעה. לכן, עם כל הקושי שבדבר, חשוב מאד להימנע ככל הניתן מתגובות היסטריות וקיצוניות בשיחה עם הנער, אלא להעביר באופן שקול את המסר כי ההורים נמצאים עמו, והוא אינו לבד. חשוב לתת מקום ולגיטימציה לחרדותיו וחששותיו. יחד עם זאת, במידה ואכן מתברר כי עשה משהו שאינו חוקי, יש להבהיר היטב כיצד עבר את הגבול, את חומרת המעשה והשלכותיו. על המסרים להיות ברורים וחד משמעיים. מסרים עמומים הנושאים מסר כפול ותגובות קיצוניות מצד ההורים רק יקשו על הנער להבין ולהכיל את הבעייתיות בהתנהגותו ויקשו עליו להתמודד עם קשייו באופן חיובי.

3. עיתוי פניה לטיפול: חשוב לדעת כי התנהגות עבריינית בכלל והופעתה בגיל הנעורים בפרט מאופיינת ברצון להגיע לריגושים ובדיקת גבולות, ועלולה להיות ממכרת או לבטא דפוס התפתחות שלילי, ובהעדר התערבות טיפולית מציבת גבולות ומכילה ישנו סיכון להתפתחות דפוס מקובע של התנהגות אנטי חברתית. לפיכך, להפניה לטיפול בסמוך ככל האפשר לחשיפת ההתנהגות העבריינית יש חשיבות קריטית להפחתת הסיכוי כי היא תחזור על עצמה בעתיד.

4. התמודדות עם מעצר/חקירת הבן בהקשר המשפחתי/מערכתי: הסתבכות עבריינית של אחד מבני המשפחה היא אירוע משברי ונקודת קיצון למערכת המשפחתית, ועלולה במקרים שונים להתפתח לפגיעה בלתי הפיכה במרקם המשפחתי. חשוב להתייחס לאירוע המעצר/החקירה בכובד ראש, לא רק בהקשר של הטיפול בנער החשוד אלא גם בהקשר של ההשפעה שיש לסיטואציה זו על האחים החשופים להתנהגות האח ולתגובות ההורים אליה. אחים קטנים של הנער, שהוא היה עבורם עד כה מושא להזדהות וחיקוי, עשויים בעקבותיו לשאוף לבחון בעצמם את גבולות החוק; לחילופין, "שבירת" המודל לחיקוי של האח הגדול עשויה לגרום לבלבול וחוסר אמון בדמויות סמכות במשפחה ומחוצה לה. בנוסף, הן אחים קטנים והן אחים גדולים של הנער עשויים לראות בהסתבכות העבריינית של אחיהם הוכחה לכך שהסמכות ההורית בבית נחלשת, ובעקבות כך לנצל את חולשת ההורים לצרכיהם או לנסות  ליצור מודל הורי מתחרה בתוך הבית. סיכון נוסף יכול להיווצר כשהפוקוס המשפחתי וההורי יהיה ממוקד כולו בנער, מה שעשוי ליצור תחושת הזנחה אצל שאר האחים בבית ולגרום להתנהגויות מסוכנות משלהם בכדי לקבל תשומת לב. הדרכת הורים של יועץ מומחה מציעה סיוע והכוונה הן ברמה הרגשית והן ברמה ההתנהגותית מול הנער החשוד ושאר בני המשפחה, וליצור חוסן משפחתי אל מול המשבר.

5. התמודדות ההורים: מלבד ההתמודדויות מול המערכת המשפחתית ומול הנער עצמו, הסתבכות עבריינית של ילד מאלצת את ההורים להתמודדויות מורכבות בינם לבין עצמם. תחושות אשמה, כעס וכישלון על תפקודם כהורים, ותחושות בושה כלפי הסביבה הן רק חלק מן הקשיים שההורים מתמודדים מולם; בנוסף לקשיים הללו ההורים נדרשים להתמודד עם דילמות מעשיות ומוסריות מורכבות: עד כמה אפשר להיענות לאינסטינקט הטבעי ולהגן על הילד, ועד כמה אפשר להיענות לתחושת הצורך בגינוי המעשה? עד כמה להעניש ולכעוס על הילד, ועד כמה ללוות אותו בתקופה מורכבת זאת? לא תמיד נטיית לבם של ההורים שווה, ואז עולה ההתלבטות בין יצירת "חזית מאוחדת" של שני ההורים, ובין הענקת "במה" לקולות השונים. על מנת להתמודד באופן יעיל עם הקשיים והדילמות הללו מומלץ לפנות לייעוץ, שגם יכול להעניק להורים מקום "לאוורר" את הלחצים והלבטים שהם חווים.