חוות דעת ותעודת רופא לצוואות או אפוטרופסות
אחד מהממשקים בהם נפגש הפסיכיאטר עם המערכת המשפטית ועם השפה המשפטית הוא התחום של הערכת כשירותו של אדם לקבל החלטות הנוגעות לגופו ולרכושו.
במקרים אלה יתבקש הפסיכיאטר לכתוב חוות דעת פסיכיאטרית משפטית אשר אמורה להחליף עדות של הרופא בבית משפט ודינה כדין עדות בשבועה שנתן הרופא. במקרים מסויימים לא ניתנת חוות דעת מלאה, אלא תעודת רופא, שהינו מסמך משפטי התקף באותה מידה. עם זאת, קיימים כמה הבדלים עקרוניים בין תעודת רופא לבין חוות דעת מלאה. תעודת רופא אינה מפורטת ונרחבת כמו חוות דעת, היא אינה מתייחסת לעברו של הנבדק אלא למצבו הנוכחי ונמנעת מדיון בגורמים למצבו. הנטיה לצמצם את המסמך המשפטי לכדי תעודה עשוי להיות, לעיתים, לא מוצלח. למשל, בתעודת רופא פסיכיאטרית הנוגעת למינוי אפוטרופוס נדרש הפסיכיאטר להשיב גם על השאלה האם הנבדק מסוגל להביע את דעתו בנוגע למינוי אפוטרופוס. הנטייה לקצר ולענות בכן או לא, לעיתים אינה מביאה בפני בית המשפט את המורכבות שקשורה להבנת הנבדק את נקודה זו, ועלולה להראות לא אמינה בפני השופט אשר התיק מונח לפניו. עקרונית, הדרך הטובה ביותר לקבוע האם נדרשת תעודת רופא או האם נדרשת חוות דעת מלאה היא לאחר בדיקת המטופל וטרם עריכת המסמך. אכן בפועל, לאחר בדיקת המטופל, מסכימים בינהם עורך הדין והפסיכיאטר איזה מסמך יש להפי, מסמך אשר יתן תמונה מספקת לגבי נשוא הבדיקה.
המקרים בהם נדרשות תעודת רופא או חוות דעת מפסיכיאטר הם:
1. תעודת רופא או חוות דעת פסיכיאטרית לשם בדיקת כשרות נפשית לעריכת צוואה – במקרה זה עשוי אדם לבקש בעצמו את המסמך, ולאו דווקא דרך עורך דין. המטרה הינה מניעה של ערעור עתידי לגבי מצבו הנפשי בזמן כתיבת הצוואה. לעיתים, נדרשת חוות דעת פסיכיאטרית אחר כתיבת הצוואה- במידה וקיים סכסוך משפחתי בענייני הירושה וקיימת שאלה של כשירות נפשית בעבר, בעת כתיבת הצוואה. חוות דעת זו מורכבת, ולעיתים קשה לקבוע כשירות או אי כשירות בדיעבד. ככל שהבדיקה וחוות הדעת רחוקה ממועד כתיבת הצוואה המשימה מורכבת יותר.
2. תעודת רופא או חוות דעת פסיכיאטרית לאדם המוגדר כ"תשוש נפש" – מצב זה בדרך כלל מופיע אצל אנשים הסובלים משיטיון (דמנציה), גם אם אינם סובלים ממגבלה גופנית, המגבלה הנפשית ההופכת אותם לסיעודיים. המשמעות של הגדרה זורחבה, קשורה לסיוע של מוסדות שונים כמו משרד הבריאות, ובין השאר משמעותה היא שהאדם אינו מסוגל לשאת באחריות לניהול הרכוש וחיי היומיום. עבור אנשים המוגדרים כתשושי נפש ממונה על פי רוב אפוטרופוס והוא אשר צריך לקבל החלטות הנוגעות לרכושו ולגופו.
3, חוות דעת או תעודת רופא לצורך מינוי אפוטרופוס לעניינים כסיפם או גוף- על מנת לאפשר טיפול רפואי לאדם שאינו יכול להחליט על כך או לצורך ניהול כספים של תשוש נפש או הסובל ממחלה נפשית (בהתאם לחוק הכשרות והאפוטופסות). מצב זה קורה בעיקר כאשר מדובר על אדם החולה במחלה נפשית כרונית המשבשת את תפקודו או כאשר הוא סובל מפיגור ומעמדו החוקי הופך להיות של בגיר ויש להגדיר לו אפוטרופוס (ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של קטינים). במקרים אלה נדרש הרופא להגדיר האם האפוטרופסות נוגעת רק לענייני רכוש או שכוללת גם אפוטרופסות לענייני גוף (כגון- יכולת לחתום על הסכמה לניתוח). במקרים מסויימים האפוטרופסות תתייחס רק לענייני רכוש תוך שהיא משמרת לאדם את האוטונומיה וקבלת ההחלטות על גופו- המדובר במקרים בהם התשישות הנפשית חלקית, והפגיעה הקוגניטיבית היא בעיקר ביכולות חשבוניות. .
חשוב לציין: מינוי אפוטרופוס אינו הליך חד כווני ללא דרך חזרה. ניתן – בדרך כלל במקרים של חולי נפש שמצבם השתפר - לבטל את מינוי האפוטרופוס ולהחזיר לאדם את העצמאות המלאה לשם ניהול חייו. כראות עיניו.
