רושם ראשוני תסקיר קצין מבחן
אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני: תרומתם של גורמים פסיכולוגים לא מודעים בתהליך האבחון בשירות המבחן
תסקיר קצין מבחן הינו חוות דעת פסיכוסוציאלית כלומר דו"ח סוציאלי שמגבש קצין המבחן אודות הנאשם. מדובר בחוות דעת אישית, מעמיקה, המייחסת למכלול רחב של נתונים הקשורים לנאשם וכולל מידע בנוגע לגורמים הקשורים לביצוע העברה המיוחסת לו ומידע הסוקר את מעגלי חייו השונים: אישי, משפחתי, חברתי ותרבותי.
מדובר בתהליך איסוף של אינפורמציה שעל בסיסה מגבש קצין המבחן את התסקיר. המידע המופק בראש ובראשונה בדרך של מפגש/ים עם הנאשם. כמו כן כולל התהליך איסוף נתונים ממפגשים עם אנשים רלוונטיים נוספים (הוריו, בת זוגו, אחיו ואחיותיו ילדיו וכדומה), על מידע מאנשי מקצוע שנמצאים בקשר עם הנאשם (פסיכולוג, עובדת סוציאלי ממחלקת הרווחה, פסיכיאטר וכדומה) ומסמכים שמציג הנאשם (מסמכים רפואיים, תעודות על השכלה, שירות צבאי, אישורי תעסוקה, מכתבי המלצה ממעביד וכדומה).
מעבר למידע הגלוי, לנתונים המוצגים בפני קצין המבחן שמושג בתהליך איסוף החומר אודות הנאשם, קיים מכלול שלם של גורמים שלהם השפעה משמעותית על תהליך קבלת ההחלטות בתהליך הפקת חוות הדעת. הכוונה היא לגורמים פסיכולוגים בלתי מודעים שלהם משקל משמעותי ביותר על האינטקראקציה בין קצין המבחן לנאשם מה שמטבע הדברים נותן את משקלו גם במסקנות הסופיות המגובשות בחוות הדעת.
אחד הגורמים הפסיכולוגים הבלתי המודעים המשמעותיים ביותר שמשפעים על תהליך האבחון הוא רושם ראשוני. ע"פ ההגדרה, רושם ראשוני הוא הרושם (מושג המתייחס למכלול של תחושות, רגשות, מחשבות) המתקבל על אדם באינטראקציה הראשונית עמו. מדובר בתהליך פסיכולוגי המתרחש בזמן קצר מאד, בין שניות לדקות המהווה אחד המרכיבים המכריעים בקביעת התפיסה הכללית על אותו אדם. בזמן קצר זה נקבעת הדעה הכללית על האדם הכוללת דעה על המראה, שפת הגוף, ריח גוף, צורת לבוש, התבטאות, מבטא וכדומה.
חשוב לזכור כי בכל מפגש של אינטראקציה בין שני אנשים מתרחש תהליך פסיכולוגי זה ומהרגע שבו מתקבל ומתקבע הרושם הראשוני קשה מאוד לשנותו לחיוב או לשלילה. המשפט הידוע "אין הזדמנות שנייה ליצור רושם ראשוני" הנו משמעותי ביותר בכל מפגש ראשוני בין שני אנשים בכלל ובמפגש עם קצין המבחן בפרט. זאת, מאחר ובבסיס חוות הדעת של קצין המבחן לבית משפט עומדים גם גורמים המושפעים מהתרשמותו לגבי התנהגותו של הנאשם לפני, תוך כדי ואחרי המפגש בינהם.
בהקשר זה חשוב לדעת כי תהליך פסיכולוגי בלתי מודע זה מתחיל עוד הרבה לפני המפגש הפיזי בין קצין המבחן לנאשם. למעשה התהליך מתחיל עם הגעת החלטת בית משפט על הגשת תסקיר אודות הנאשם לקצין המבחן. עוד בטרם יוצר קצין המבחן קשר ראשוני עם הנאשם ע"מ לזמנו לפגישה עומדים בפניו נתונים רבים: כתב אישום שבו מפורט לעיתים קרובות לפרטי פרטים התנהגותו הפוגענית של הנאשם, פרוטוקול בית המשפט ממנו ניתן לעיתים מאופן התנהלותו של הנאשם בדיונים והתרשמות ממסמכים נוספים או חוות דעת קודמות המצורפות לתיק. נוסף על כך, מתרשם קצין המבחן מהאופן בו מתמודד הנאשם עם יצירת הקשר הראשוני לזימון לפגישה: האם הנאשם נענה בחיוב להזמנה לפגישה או מערים קשיים כבר בשלב זה (מתקשה להתגמש בשעות, מתלונן על עצם הזמנתו, מתבטא בתוקפנות/נרגזות וכד') ובהמשך מהאופן בו התארגן הנאשם לפגישה (האם הגיע בזמן או איחר, האם המתין בסבלנות בחדר הקבלה, התבטא בתוקפנות כלפי מזכירות המשרד וכדומה).
כסנגור פלילי המתמודד לעיתים קרובות עם הכנת הלקוח שלך לקראת הצפויה לו מול שירות מבחן, חשוב מאד להיות מודע וקשוב לגורמים הפסיכולוגים הלא מודעים שצפויים להשפיע האינטראקציה בינהם. נסה להיעזר בתחושותיך והרושם הראשוני שיצר אצלך הלקוח שלך בקשר בינכם. במידה וההתרשמות הראשונית שלך לגבי הלקוח שלך הייתה שלילית או בעייתית חשוב שתעלה זאת בפניו וביחד תנסו לנתח את הגורמים שהובילו לכך. חשוב שתדגיש ותדגיש ללקוח שלך כי לרושם הראשוני שהוא ייצור כבר מתחילת הקשר בינו לבין קצין המבחן השפעה משמעותית על הדרך בה קצין המבחן ינתח ויגבש את הנתונים העומדים בפניו בעריכת החוות הדעת לבית המשפט. עליו לדעת כי לתהליך זה שעשויות להיות לו השלכות משמעותיות גם על מסקנות התסקיר והמלצותיו לבית המשפט.
