חוות דעת בענייני פלילים

 "לעזור לשופט להכיר את הנאשם"

(פורסם בכתב העת "הפרקליטים", יולי 2009)

גם במקרים פחות מורכבים ומתוקשרים כמו זה של דודו טופז, לסיפור חייו של מבצע העברה ולרקע האישי שלו רלוונטיות רבה להליך המשפטי ובעזרת חוות דעת פסיכיאטרית נוכל ללמוד על אופיו. הדבר תקף במיוחד כאשר מדובר באדם נורמטיבי שהסתבך בפלילים מאחר ולהליכים המשפטיים הננקטים נגדו, לרבות אפשרות הרשעתו, עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על מעגלי חייו השונים.

שופטים רבים, מערכאות שיפוטיות שונות, נעזרים כיום בחוות דעת פסיכיאטרית (תסקירי קצין מבחן) מאנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש והפסיכותרפיה כמו פסיכיאטרים, החל בשאלת שחרור הנאשם ממעצר למעצר בית או הקלות בתנאים מגבילים שהוטלו עליו, וכלה בשלב הטיעונים לעונש לפני מתן גזר דין, כל זאת על מנת שיוכלו לשקול היטב החלטותיהם השיפוטיות.

בתי המשפט מעוניינים להכיר טוב יותר את עובר העברה, לקבל חוות דעת מקיפה ומעמיקה על נסיבות חייו, על הרקע האישי, המשפחתי והחברתי שלו, על הגורמים שהובילו להסתבכותו בפלילים אישיים, אישיותיים,  או תרבותיים. על התייחסותו ומידת לקיחת האחריות לעברות ועוד.

בעשור האחרון אף מתגברת המגמה של בתי המשפט בישראל להסתמך יותר ויותר על חוות הדעת של קציני המבחן, ועל חוות דעת פרטיות במקביל.

במקרה אחד, אם חד-הורית לשני ילדים, בת למשפחת מצוקה שטופלה במשך שנים רבות במחלקה הסוציאלית, עברה עבירה של גניבת בושם מסופר-פארם. היא הופנתה לשרות מבחן, התקשתה לשתף פעולה עם קצינת המבחן (לא הגיעה לפגישה והתבטאה בתוקפנות), ולאור התנהגותה נמנעה קצינת המבחן מהמלצות טיפוליות אודותיה.

עורך הדין ביקש להגיש לבית המשפט חוות דעת פרטית, שכן עקב התנהלותה מול שרות המבחן, מידע חשוב בנוגע אליה לא הובא לידיעת השופט. חוות הדעת הפרטית שגובשה הציגה תמונה רחבה ומאוזנת יותר אודות נסיבות חייה, עמדתה ביחס לעברה, כולל היכולת להיעזר בטיפול בכדי להימנע מעבירות פליליות בעתיד.    

שילוב אנשי מקצוע מתחומים שונים מאפשר הערכה של מכלול רחב יותר של צרכי הלקוח. כך למשל, ניתן לאבחן בעיות מהתחום הפסיכיאטרי, לבצע במידת הצורך מבחני אישיות על ידי פסיכולוגים קליניים כחלק בלתי נפרד מחוות הדעת הסוציאלית. כך גם ניתן לגבש תוכניות טיפול המותאמות למכלול צרכיו של הנאשם.

לאורך כל תהליך הכנת חוות דעת פסיכיאטרית הנאשם מיודע לגבי המסקנות המקצועיות העולות בעניינו, מה שמאפשר יצירת שיתוף פעולה גדול יותר. יתרון נוסף הוא האפשרות לשלבו בטיפול על פי הצרכים ולעיתים לשלב בין סוגי טיפול שונים.

נוצר מצב בו כולם מרוויחים: הלקוח-נאשם מקבל טיפול ומעקב שמונעים ממנו לשגות שוב בתמורה להקלה בענישה, בית המשפט מקבל תמונה רחבה יותר לגבי הנאשם ויעדיף מניעה על פני ענישה, והסנגור מצליח להביא בפני בית המשפט צדדים נוספים וחשובים של הנאשם ומצבו, מעבר לעבירה עצמה ובכך משרת את הלקוח שלו טוב יותר.

קישור למאמר במגזין הפרקליטים: "לעזור לשופט להכיר את הנאשם"

ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה