שלבים בכתיבת תסקיר קצין מבחן
מאמר זה עוסק בשאלות הנוגעות לתהליכים בכתיבת תסקיר קצין מבחן למבוגרים. מהו תסקיר קצין מבחן? מדוע הוא גורם משמעותי כ"כ בהליך הפלילי? כיצד קצין המבחן כותב אותו ומהם התכנים המרכזיים המוצגים בו?
תסקיר קצין מבחן הינו דו"ח המכונה בשפה המקצועית "דו"ח פסיכוסוציאלי" כלומר חוות דעת המגובשת ע"י עובד סוציאלי מומחה בעבודה טיפולית ואבחונית עם אנשים עוברי חוק. העומס עמו מתמודדת מערכת בבתי המשפט ומספר התיקים הפליליים הנדונים אצל כל שופט ושופט מוביל למציאות בה כל נשאם "זוכה" לזמן שיפוטי קצר. התסקיר הינו הדרך המרכזית ולעיתים קרובות אף היחידה והמשמעותית ביותר באמצעותה יכול בית המשפט לקבל מידע אישי רחב ומעמיק אודות הנאשם. בנוסף, באמצעות התסקיר יכול הנאשם להביא לידיעת השופט את עמדתו כלפי סוגיות הקשורות להסתבכותו בפלילים ומידע שנראה לו חשוב ורלוונטי אודות עצמו, באופן דסקרטי שלא במסגרת דיון בבית משפט בו נוכח קהל רב.
מלבד העובדה שתסקיר קצין המבחן מסייע לשופט להכיר את הנאשם טוב יותר ומהווה מקור למידע משמעותי אודות הנאשם לקראת גיבוש גזר הדין בעניינו, יכול קצין המבחן לכלול בתסקיר התייחסותו לסוגיית אפשרות סיום ההליך הפלילי בדרך שיקום. כאן המקום להדגיש כי שירות המבחן, בהיותו גוף סוציאלי, הינו הגורם היחיד שיכול להמליץ לבית המשפט על הטלת פיקוח, צו מבחן. לשם הדגמה, נניח שאדם מטופל במרכז למניעת אלימות במשפחה על ידי עובד סוציאלי. אותו מטפל, על אף היותו עובד סוציאלי בהכשרתו המקצועית (בדומה להכשרתו של קצין המבחן), אינו מוסמך להמליץ לבית המשפט להעמיד את הנאשם בפיקוח. קצין המבחן הוא הגורם שימליץ ויבצע את הפיקוח (במקרה זה מדובר בפיקוח מעקבי) כאשר הוא ישמש גורם מפקח עבור בית המשפט על יישום תכנית הטיפול ואילו העובד הסוציאלי מהמרכז למניעת אלימות במשפחה יטפל בפועל בנאשם וידווח לשרות מבחן על השתלבותו במסגרת הטיפולית. מכאן משקלו הרב של תסקיר קצין המבחן בהליך הפלילי.
המידע המובא בתסקיר קצין מבחן הינו אינוודואלי (כלומר ייחודי לכל נאשם) והוא תוצר של תהליך איסוף מידע ואינטראקציה בין קצין המבחן ללקוח. במהלך ניסיוני כקצינת מבחן למבוגרים גיבשתי מאות חוות דעת לבית המשפט אודות נאשמים. השלבים שיתוארו בהמשך מדגימים דרך אחת מני רבים לכתיבת תסקירי קצין מבחן. כאן המקום לציין כי כל קצין מבחן מנהל את תהליך האבחון, איסוף המידע המאפיינת אותו. כמו כן לכל קצין מבחן דרך התנסחות אחרת שונה ייחודית לו.
שלב ראשון: פרטים טכניים הקשורים לחוות הדעת. כאן הכוונה לפרטי הנאשם, מספר תיק פלילי, תאריך הדיון במסגרתו מוגש התסקיר, שם השופט וציון בית המשפט בו נערך הדיון.
שלב שני: בשלב זה מצוין פרטי העבירה בגינה הופנה הנאשם לאבחון ודיווח תהליך איסוף המידע שעל בסיסו נערכה חוות הדעת. כאן מצוין מספר המפגשים שהתקיימו עם הנאשם, דיווח על מפגשים עם גורמים רלוונטיים נוספים (לדוגמא הורי הנאשם, אשת הנאשם וכדומה). כמו כן, נמסר לבית המשפט מידע על המסמכים שנאספו (תעודות, המלצות, מסמכים רפואיים וכדומה) ועל קבלת אינפורמציה מגורמים מקצועיים אחרים (לדוגמא מטפל מהיחידה לטיפול בנפגעי אלכוהול).
שלב שלישי: מידע אודות הנאשם. בשלב זה ישנו פרוט נרחב ומעמיק אודות האדם העומד מאחורי ביצוע העבירה. ישנה התייחסות למשפחת המוצא (הורים אחים ואחיות) ולמשפחה גרעינית (בן/בת זוג ילדים, נכדים). ההתייחסות כוללת גם תאור מערכות היחסים שמקיים הנאשם עם בני משפחתו פרטים עם אופן התפתחותו וגדילתו. בהמשך מובא בפני בית המשפט מידע על השכלה, שירות צבאי, תעסוקה וכדומה. המידע כולל התייחסות לאופן בו הנאשם השתלב (או התקשה להשתלב) במסגרות השונות ואת אופן תפקודו.
שלב רביעי: התייחסות לעבירה הפלילית. בשלב זה בית המשפט מקבל מידע לגבי האופן בו תופס הנאשם את התנהגותו בעת ביצוע העבירה. כאן מצוינים הגורמים והבעיות שהובילו להסתבכות בפלילים, מידת האחריות שלוקח הנאשם על התנהגותו ורמת מודעותו לנסיבות שהובילו למצבו. במידה וישנן הרשעות קודמות נדרש הנאשם להתייחס גם אליהן ולנסיבות ביצוען.
שלב חמישי: ניתוח קליני של תהליך האבחון, סיכום ומסקנות. לשלב זה חשיבות רבה בתסקיר מאחר והוא כולל עיבוד וניתוח של כל הנתונים שנאספו כולל מסקנות מהמפגשים שהתקיימו בשילוב החומר שנאסף מגורמים אחרים נוספים (אנשי טיפול, תעודות, מסמכים המלצות וכדומה) בשלב הזה קצין המבחן נדרש להביא בפני בית המשפט חוות דעת לגבי הגורמים הגלויים והסמויים שהובילו להסתבכות בפלילים, הערכה לגבי יכולתו של הנאשם להגיע לתובנה ביחס לבעייתיות של מצבו ולגבש תוכנית טיפולית ייחודית לבעיות שזוהו. במידה ונוצרו התנאים לגיבוש תכנית טיפול, דהיינו הנאשם מבין את הבעיות שהובילו להתנהגותו הבעייתית (ישנה לקיחות אחריות על ביצוע העבירה) והוא מבטא מוטיבציה להשתלב בהליך טיפולי, יכול קצין המבחן להמליץ לבית המשפט על סיום ההליכים המשפטיים הננקטים נגדו בדרך של טיפול, כלומר, להמליץ להטיל עליו פיקוח קצין מבחן. לחילופין יכול קצין המבחן להמליץ על הטלת צו של"צ, שהינו עונש של ביצוע שעות לתועלת הציבור כחלק מגזר הדין. מנגד קצין המבחן יכול להימנע מהמלצות כלשהן במידה והוא מתרשים כי הנאשם מתקשה לשתף פעולה ואינו לוקח אחריות על ביצוע העברה.
לסיכום, תהליך גיבוש תסקיר קצין מבחן הינו תהליך דימני והמתגבש על בסיס האינטראקציה בין הנאשם לקצין המבחן, על יכולתו של הנאשם לשתף פעולה ולהגיע לתובנות ועל עיבוד וניתוח מסמכים שנאספו בתהליך. כאמור, מאחר והתסקיר משמש גורם משמעותי באמצעותו יכול בית המשפט לקבל מידע רחב ומעמיק על הנאשם, על אופן גדילתו והתפתחותו ועל סיכויי שיקומו, לחוות דעת זו משקל רב והשלכות משמעותיות על תוצאות גזר הדין.
