הערכת מסוכנות מינית בקרב בני נוער והטיפול בהם
ישנן מספר צורות לפגיעה מינית של ילדים ובני נוער בבני גילם, למשל על ידי מקרי אונס ואונס קבוצתי; מעשים מגונים בכפייה; הטרדות מיניות קשות – וגרוע מכך, כל אלה נחשפים ברשת האינטרנט וקהל צופים צעיר בבית עלול להיות חשוף להשפלתם הנוראה של הקרבנות. אם בעבר רווחה הקונספציה שטענה כי נער או ילד לא יפגע בנער או ילד אחר בשל מעמדם השווה, הרי שתפיסה זו מתבררת כשגויה. הפשיעה המינית של ילדים ובני נוער עשויה להתרחש בתוך קבוצת השווים, כלפי ילדים צעירים יותר או אף בתוך המשפחה, ומקרים אלה הם מן הקשים העומדים לפתחיהן של מערכות המשפט והרווחה.
השלב הראשון בהתמודדות המערכות עם נער שביצע עבירת מין, הוא ביצוע הערכת מסוכנות מינית. מטרתה של הערכה זו היא לבדוק את רמת הסיכון לפגיעה מינית נוספת מצד אותו נער, ולהתאים לו תכנית טיפול. תהליך ההערכה צריכה לבטא הן את הפן הטיפולי, המתייחס לצרכי הנער, והן את הגנה על הקהילה מפני סיכון נוסף מצידו.
לצורך הערכה מהימנה חשוב שיהיה בידי המעריך מידע אודות העבירה כפי שתיאר אותה הקורבן. אין לסמוך על תיאורי הפוגע בלבד; הערכת הנער עצמו תכלול הן את תחום העבירה, יחסו לעבירה, לקיחת אחריות, מודעות למעשה ולמניעים, הבנה של מעגל התקיפה והערכת מנגנוני ההגנה בהם משתמש (כגון הכחשה, רציונליזציה ועוד). בנוסף היא תתייחס לתחומי החיים של הנער בהיבט החברתי, לימודי, משפחתי, מערכות תמיכה (כולל יחס הסביבה לעבירה), כוחות אגו, מאפיינים אישיותיים ועוד.
באופן כללי, ניתן לדבר על שלוש רמות של מסוכנות: נמוכה, בינונית וגבוהה. רמת מסוכנות בינונית ומטה מאפשרת את השארת הנער במסגרת הקהילה, כשהוא נמצא תחת השגחה טיפולית; הטיפול המומלץ במקרים כאלה הינו טיפול קבוצתי. לעומת זאת, ברמת סיכון גבוהה - אמצעי הטיפול שבקהילה אינם מספקים, ולא יכולים להעניק מענה טיפולי הולם, ועל כן רמת סיכון גבוהה דורשת פעמים רבות הרחקה של הנער מסביבתו הטבעית.
לצורך תהליך הערכה המסוכנות נדרשות מס' פגישות עם הנער, עם ובלי הוריו. לעיתים נדרשת בנוסף גם הערכה פסיכיאטרית, ועל כן חשוב כי הערכת המסוכנות תתבצע במסגרת בה ניתן לקבל סיוע של פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער .
כשמיידעים את הורי הנער לגבי הצורך והחובה בתהליך הערכת המסוכנות, יש להסביר להורים תחילה את מטרותיה. חשוב למסור להם מידע על תופעת עבריינות המין, כולל ההכחשות והמינימיזציה (הניסיון להפחית מחשיבות האירוע או מחומרת פרטיו) האופיינית לתוקפים. ישנה חשיבות רבה לראייה משפחתית ומערכתית במקרים אלה, ולעיתים קרובות ימליץ המאבחן למשפחה להתגייס לטיפול משפחתי כולל.
המלצות וטיפול לאחר הערכה
הספרות המקצועית מצביעה על כך שטיפול בנערים פוגעים מינית הינו בעל סיכויי הצלחה גבוהים יותר לעומת טיפול בפוגעים מבוגרים. חשוב לזכור כי הפגיעה המינית נושאת בחובה אופי התמכרותי, ועם הגיל הגמילה ממנה קשה יותר; על כן יש חשיבות מכרעת לטיפול מוקדם ככל האפשר, וסמוך ככל האפשר לזמן חשיפת הפגיעה. במחקרים רבים נמצא כי הטיפול היעיל ביותר במקרים אלו הינו טיפול קבוצתי; אך פעמים רבות, בנוסף לקבוצה או אם טרם נמצאה קבוצה מתאימה, ניתן לשלב גם טיפול פרטני.
ישנה חשיבות רבה לטיפול שיהיה ממוקד בעבירת המין, ויינתן ע"י גורמים המומחים בתחום. מחקרים מצאו כי עברייני מין מתבגרים שטופלו במיקוד ספציפי כלפי עבריינותם המינית הגיעו לתוצאות טיפוליות טובות יותר - כגון לקיחת אחריות על מעשיהם ורכישת מיומנויות חברתיות - לעומת עברייני מין שהיו בטיפול נפשי שאינו ממוקד בעבירה. בנוסף, חשוב לציין כי רוב עברייני המין המבוגרים החלו לתקוף בהיותם ילדים או נערים, ונער או ילד שפגע מינית באחרים נמצא בסיכון גבוה להתפתחות קלינית פתולוגית. על כן חשוב מאד לאבחן נכון את בעיותיו וצרכיו של הנער, ולספק לו ולמשפחתו מענה טיפולי הולם שיתקע טריז בהתדרדרותו, יסייע לו להכיר באחריותו ובמעשיו ויסייע לו לשוב ככל הניתן אל מסלו,ל בריא ומיטיב יותר.
לקריאה נוספת:
ליצירת קשר עם ד"ר אילן טל וצוות המרכז - 1800-100-172 או 03-6413483
