חוות דעת פסיכיאטרית לרשיון נהיגה
חוות דעת למשרד הרישוי
על אף שקבלת רישיון נהיגה סטנדרטי בישראל אינה דורשת הליך רפואי מעבר לאישור רופא משפחה, במקרים מסויימים נדרשת על פי חוק חוות דעת פסיכיאטרית או רפואית שתאשר את קבלת הרשיון או חידושו: במקרים של בעיה רפואית משמעותית שיש סיכון שתפגע באיכות הנהיגה, יש צורך בוועדה רפואית; במקרים של בעיה נפשית מסוג כלשהו העלולה לפגוע באיכות הנהיגה, יש צורך בבדיקה של פסיכיאטר מומחה. במקרה ובדיקת הפסיכיאטר תפיק ממצאים כמו התמכרות לסמים, הפרעות נפשיות לא מטופלות, הפרעות אישיות ועוד – וועדה רפואית של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים עלולה לפסול את רישיון הנהיגה של הנבדק.
אם זומנת לוועדה רפואית של המכון לבטיחות בדרכים, מן הראוי להבדק טרם לכך על ידי פסיכיאטר ולעיתים לבוא מלווה בחוות דעת פסיכיאטרית של פסיכיאטר מומחה. חוות הדעת אמורה לסייע לוועדה להסיק מסקנות לגביך, ועל כן משתלם לדון עם הפסיכיאטר בדרכים ליצור מסקנות חיוביות – לדוגמה, להתאים טיפול תרופתי או פסיכולוגי. בכל מקרה של ערעור על מסקנות הוועדה, יהיה צורך בחוות דעת פסיכיאטרית התומכת בעמדת המערער.
חוות הדעת הפסיכיאטרית אמורה להכיל בדיקה פסיכיאטרית קלינית לבחינת אלמנטים נפשיים שונים, ולעיתים הערכה אישיותית. חוות הדעת היא מסמך רפואי ומשפטי לכל דבר, שבו המומחה הרפואי – במקרה זה, פסיכיאטר – נותן את חוות דעתו לגבי מצבו הרפואי-נפשי של הנבדק.
אגב, מי שיש לו בעיה כלשהי יכול דווקא לנהוג בזהירות יותר מאשר אדם ללא בעיה. מאידך, יש אנשים אשר נפסלו מלנהוג ושאר נעזרו בטיפול מתאים ובחוות דעת בכדי לחזור לנהוג ולהיות זהירים על הכביש.
ההפניה להערכה פסיכיאטרית לכשירות נהיגה
על פי חוק, כל איש מקצוע שהובא לידיעתו כי אדם המוכר לו כבעל רשיון נהיגה נמצא במצב רפואי או נפשי שעשוי לסכן את עצמו או את הזולת, מחוייב בדיווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים. מחלות נפשיות רבות - סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית, הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, ועוד - עשויות לגרום לסכנה ממשית בנהיגה. גם משתמשים בסמים או חומרים אחרים נמצאים בסכנה ממשית בזמן נהיגה, ומסכנים גם אחרים עקב הפגיעה בשיקול הדעת הנגרמת כתוצאה מן השימוש בסמים. המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הוא הכתובת המיידית להערכת הנהגים המופנים אליו, והוועדות הרפואיות של המכון הן הסמכות להכרעה על כשירות האדם לנהיגה. המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מוסמך לקבוע סייגים בנהיגה (לדוגמה, איסור על נהיגה בלילה, או נהיגה ללא טיפול תרופתי), או להמליץ על שלילת הרישיון כולו או חלקו (לדוגמה, איסור על נהיגת רכב ציבורי אבל היתר הנהיגה ברכב פרטי).
בהערכה הפסיכיאטרית לכשירות נהיגה מתייחס הפסיכיאטר למספר משתנים הקובעים האם הנהג מסוגל להמשיך ולנהוג ברכב: חשוב לציין, כי מחלה נפשית או הפרעה נפשית של האדם אינה פוסלת אותו בהכרח מלהחזיק ברישיון נהיגה. אנשים רבים הסובלים מהפרעות נפשיות נוטלים תרופות פסיכיאטריות וממשיכים להחזיק ברישיון נהיגה. הפסיכיאטר אמור להתייחס ליכולות הנהיגה של הנבדק– קבלת החלטות תקינה, שימור קשב לאורך הנהיגה, אימפולסיביות ופרמטרים נוספים. הפסיכיאטר העורך את חוות הדעת אמור לערוך אינטגרציה ולהשתמש בכל המידע שהשיג על יכולותיו הקוגניטיביות והנפשיות של הנבדק, לנתח את הנתונים ולהסיק מסקנות לגבי כושר הנהיגה. לעתים יתעורר צורך בבדיקות משלימות, והפסיכיאטר יפנה את הנבדק לבדיקות דם או שתן או לבדיקות נוירולוגיות להשלמת המידע הקיים. לעיתים חוות הדעת ספציפית ומתייחסת נקודתית לסיבות שבגללן נשלל הרישיון.
האם כדאי להשקיע בבדיקה פסיכיאטרית מקצועית?
קיומה של חוות דעת יכול לקדם דיון ענייני, מקצועי ויסודי בוועדה, דיון שיתמקד אך ורק בפרטים הרלוונטיים של המצב. חוות דעת פסיכיאטרית מקצועית לא רק שתסייע לנבדק לקבל הערכה מדוייקת יותר מן הוועדה, אלא גם תעניק לו ידע, המלצות וכלים שיעזרו לו לשמור ולהגן על עצמו ועל אחרים כנהג. נהג המגיע לכביש כשמצבו הנפשי רעוע, עלול להתחרט במהירות על ההקלה המזוייפת שזכה לה; המחיר של נהיגה לא בטוחה בכביש, זאת אנו למדים מדי יום, חמור יותר מכל מחיר של שלילה או סייג נהיגה.
לקריאה נוספת:
